פסק-דין בתיק ע"א 26502-07-12

בפניי ערעור על פסק דין מיום 4.6.2012 בת.א. (שלום - נתניה) 21912-12-09 (כב' השופטת סמדר קולנדר - אברמוביץ) (להלן: "פסק הדין"), על החלטת בית משפט קמא מיום 1.7.2012 בבקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין ועל החלטת בית משפט קמא מיום 7.8.2012 בבקשה לפסיקת הוצאות.              

רקע

1.      בין המערערת בע"א 26502-07-12, חברת גליה הנדסה פיקוח וקבלנות בניין בע"מ (להלן: " החברה"), לבין המערער 1 בע"א 25468-09-12, מר מלמוד עודד נחתם ביום 3.3.2008 הסכם לביצוע עבודות שלד לבית במושב רמות השבים (להלן: " ההסכם"). זכויות הבעלות בבית הן של הורי המזמין - המערערים 2 - 3 בע"א 25468-09-12, עוזי ובתיה מלמד. המערערים 1 - 3 בע"א 25468-09-12 יכונו להלן: " המזמין".

2.      החברה הגישה לבית משפט קמא תביעה נגד המזמין בסך 126,397 ש"ח, בה טענה כי היא ביצעה את המוטל עליה בהתאם להסכם וכן ביצעה עבודות נוספות, אולם המזמין לא שילם לה את יתרת התמורה המגיעה לה.

3.      מנגד, טען המזמין, כי עבודת החברה בוצעה תוך ליקויים רבים וכי החברה נטשה את האתר מבלי שסיימה לבצע את המוסכם ולפיכך יש לקזז מסכום התביעה את סך ההוצאות שהמזמין נאלץ להוציא בשל הפרת ההסכם על ידי החברה.

4.      כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת מומחה שבחן את הליקויים הנטענים בעבודת החברה.

5.      בהתאם לאמור בפסק הדין, בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 15.12.11 הסכימו הצדדים שבית המשפט ימנה מומחה מכריע שיבחן את השאלות הבאות שבמחלוקת:

                                 א.         האם החברה ביצעה המוטל עליה בהתאם להסכם, ואם לאו - מהי העלות הנדרשת להשלמה.

                                  ב.         האם היו ליקויים בעבודת החברה ומה עלותה.

                                  ג.          האם היו עבודות נוספות ומה עלותן.

עוד הסכימו הצדדים שהסכום הנותר לתשלום הוא 78,829 ש"ח   ובאשר ליתר המחלוקות, בדבר מתן האפשרות לחברה לתקן הליקויים, הציוד שנותר במקום וכן ההוצאות הנוספות שהוצאו על ידם הסכימו הצדדים לטעון טענותיהם, לאחר שתתקבל חוות דעת המומחה.

6.      בית משפט קמא מינה את המומחה מר צבי רון וזה הגיש חוות דעת (להלן: " חוות הדעת").

הקביעות בפסק הדין בבית משפט קמא

7.      הקביעות בחוות הדעת: היקף העבודה הנדרשת להשלמה - 6,000 ש"ח. אומדן תיקון הליקויים -  13,700 ש"ח וסכום נוסף של 4,100 ש"ח נתון לשיקול דעת בית המשפט. אומדן העלויות הנוספות בסך של 1,500 ש"ח נתון לשיקול דעת בית המשפט.

8.      בית משפט קמא קבע, כי יש לקבל את הסכום האמור בסך 4,100 ש"ח לאחר שקבע כי סכום זה מורכב ממספר סכומים בגינם המומחה לא יכל לקבוע את זהות המבצע ומאחר ולא נוהל הליך הוכחות והחברה עבדה במקום והמזמין עליו היה מוטל הנטל לא הציג כל ראיה שעבודות אלו בוצעו על ידי אחרים.

9.      ביחס לסכום של 1,500 ש"ח התייחס בית משפט קמא לקביעת המומחה כי קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי ביצוע בפועל של עומק הכלונסאות וקבע כי לא ניתן לקבל את טענת החברה, מהטעם שזו לא נתמכה במסמכים ולא הוכח שהחברה אכן ביצעה עבודות אלו.

10.  לאור זאת, קבע בית משפט קמא כי על המזמין לשלם לחברה סך של 56,661 ש"ח (לאחר הקיזוז).

11.  בנוגע לשאלה האם ניתנה אפשרות לחברה לתקן את הליקויים, קבע בית משפט קמא כי החברה יכלה להשלים את התיקונים כנגד תשלום החוב של המזמין ומכאן אין להפחית את מלוא הסכום שנותר לתשלום, אלא יש להפחית סך של 1,400 ש"ח בגין שני ימי עבודה לתיקון הליקויים.

12.  ביחס לציוד שנותר במקום - קבע בית משפט קמא, בהסתמך על מכתבים שהוחלפו בין באי כוח הצדדים, כי החברה לא הוכיחה כי לא הוחזר לה כל הציוד.